מהמדיה
מאז ומתמיד, מספרת קסטרו, ידעתי לאן הלב מושך, בתור ילדה, לא היה חוג אומנות אפשרי, שלא נרשמתי אליו. הכיוון היה ברור, אך בכל זאת כשבבית, אמא אומרת בפסקנות שעולמות היצירה יכולים להתקיים רק בגדר "תחביב", הדרך אל קריירה בתחום, התבררה כפתלתלה.
אסתי קסטרו, אוצרת התערוכה: ״התערוכה נולדה מתוך רצון לתת במה לאמנות הקרמיקה הייחודית הקיימת ומתפתחת בישראל והיא מאפשרת הצצה אל עולם צבעוני ומרתק של אמנות הקרמיקה העכשווית מזווית ראייתם של האמנים".
״אין ספק שאלו לא ימים טובים לאמנים, ואף על פי ולמרות הכל, אנחנו כאן בשביל ליצור, לחדש ולרומם את הרוח״, היא אומרת בחיוך וברוגע – כאילו אין קורונה בחוץ, וקוראת לאמנים צעירים בתחילת הדרך שאולי שוקלים לפרוש ולחשב מסלול מחדש להמשיך, להמשיך וליצור.״
הסטודיו של אסתי קסטרו מציג אמנות ופיסול בקרמיקה, והיא נותנת מהידע רב השנים שלה בסדנאות ושיעורי קרמיקה ממש בסטודיו, שכבר מזמן הפך לבית ליוצרים חדשים שמגיעים אליו כדי להתחבר לחומר ולגלות את כל סודותיו
אסתי קסטרו עוסקת בענפי האמנות השונים כל חייה – חריטה בעץ, פיסול ברשת, פיסול בחומר ועוד. במרכז יצירתה של אסתי, בתערוכת ריגושים, עומדת הדמות הנשית.
אסתי קסטרו היא אוצרת התערוכה שנקראה "הרוח שבחומר" השואבת השראה מהיצירה הקדומה של הכד, אשר מוזכר כבר בסיפורי התנ"ך ושימש בתרבויות קדומות ככלי הנושא יין, קמח ומים חיים
נאמנה לתחושת היכולת העצמית, קסטרו מסייעת לבאי הסדנה למצוא את החוזקות שלהם ולהעצים אותן. "אני לא מתערבת לתלמידים ביצירה", היא מסבירה. "הטכניקה וההתבוננות הן דבר שאני מביאה והאני העצמי הוא הדבר עיקרי, האמונה בעצמך ובכלים הפנימיים שיש בך. רק צריך לדעת למצוא אותם".
התהפוכות והשינויים בחייה של הפסלת והמעצבת אסתי קסטרו נוצקו לתוך יצירתה: אחרי שאיבדה את בנה למחלת הסרטן כשהיה בן 11, התחלפו פסלי הברונזה גדולי המימדים שלה בכלי קרמיקה ופורצלן עדינים וא-סימטריים. "המעבר פשוט יצא מתוכי אחרי הטרגדיה הזו. נאחזתי בקרמיקה כבעוגן"
ב-2005 חזרנו לארץ והתחלתי לעבוד כאמנית במשרה מלאה. פתחתי סטודיו בהרצליה ומיד התחלתי לעבוד על התערוכה שלי, 'ריגושים', שהוצגה בבית העיתונאים בתל אביב ושבה עסקתי בנשיות ובדימוי הגוף הנשי מתוך רצון לבטא את השלמות שבאי-השלמות